שתל דנטלי הנו למעשה תחליף לשורש שן שחסרה או נעקרה. "שורש" זה מוחדר ללסת ובכך מחליף את שורש השן הטבעית החסרה. שתלים דנטליים קיימים בצורות, גדלים ופני שטח שונים. בחירת השתל המתאים ביותר תלויה בגורמים שונים הקשורים לצרכי הטיפול מבנה הלסת, היחסים בין הלסתות, הדרישות האסתטיות ועוד. ברגע שהוחדר שתל לתוך הלסת, העצם סביבו זקוקה בדרך כלל לתקופת ריפוי, תלוי בחוזק העצם התומכת.
עם סיום תקופת הריפוי, יחובר מבנה מתאים אל השתל (בדרך כלל בהברגה), אשר ייתן תמיכה לכתר או לשן החלופית אשר תותאם על המבנה. שתל בשן יכול לשמש כתומך לשיקום חוסר של שן אחת או יותר.
אחרי שנים רבות של מחקר ועבודה, ניתן כיום לתת פתרון שיקומי בעזרת שתלים דנטליים כמעט לכל בעיות חוסר שיניים.שן הנתמכת על גבי שתל יכולה להיות מודבקת, מוברגת, או נשלפת ומבוצעת בצורה יציבה ונוחה לניקוי למתרפא/ה.
ההשתלה מבוצעת במרבית המקרים בהרדמה מקומית רגילה. במקרה שעדיין קיים חשש מפני הטיפול, ניתן להיעזר באמצעים כגון שימוש ב"גז צחוק" או תרופות הרגעה הניתנות במקום מיד לפני תחילת ההשתלה ובמקרים חריגים ניתן לבצע את ההשתלה תחת הרדמה מלאה. מבוצע קדח/ים בלסת והחדרת השתל/ים לתוכו. לאחר שלב זה קיימת תקופת המתנה של מספר חודשים בה מתרחש תהליך קליטת השתל/ים אל תוך העצם. במשך תקופה זו תורכב מערכת מותאמת של תותבות נשלפות זמניות או גשר זמני מותאם כך שניתן יהיה להמשיך בפעילות הרגילה ללא הפרעה.
שלב "חשיפת השתלים" – פעולה כירורגית זו מבוצעת בד"כ בהרדמה מקומית. בשלב זה מבוצעת לעיתים גם השתלת חניכיים. לפני ביצוע החשיפה מבוצע צילום פנורמי. הליך ההשתלה הינו עדין וחלק גדול מהמטופלים מדווחים כי אי הנוחות במהלך ההשתלה נמוכה בהרבה מזו שציפו לה. בד"כ השתלים מושארים "חשופים" עם כיפות ריפוי זמניות, במקרה כזה אין צורך בשלב כירורגי לחשיפת השתלים, אלא נדרשת בדיקתם בלבד לאחר ביצוע צילום מתאים. הטיפול כולל שלב כירורגי אחד ועל גבי השתל מותקנות כיפות ריפוי למניעת סגירת החניכיים כך שניתן יהיה להמשיך בשיקום לאחר תקופת המתנה, או לבצע שיקום זמני על גבי מבנה מותאם זמני עד לשיקום הסופי.
שלב השיקום, שחזור על גבי השתלים: 4-6 חודשים לאחר ההשתלה וכשלושה שבועות לאחר החשיפה, ניתן לבצע את העבודה השיקומית (כתר, גשר או תותבת) על ידי הרופא המטפל. שלב זה כולל סדרת פגישות אצל הרופא בהן תתבצענה לקיחת מטבעים או סריקה ממוחשבת של הפה ומדידות התאמה על מנת לוודא שהשיניים החדשות תואמות מכל הבחינות – גודל, צורה, צבע, מיקום והתאמה לשיניים הבריאות, הנגדיות ולמבנה הפנים הייחודי שלך.
שתל דנטלי הנו למעשה תחליף לשורש שן שחסרה או נעקרה. "שורש" זה מוחדר ללסת ובכך מחליף את שורש השן הטבעית החסרה.
שתלים דנטליים קיימים בצורות, גדלים ופני שטח שונים.
בחירת השתל המתאים ביותר תלויה בגורמים שונים הקשורים לצרכי הטיפול מבנה הלסת, היחסים בין הלסתות, הדרישות האסתטיות ועוד.
ברגע שהוחדר שתל לתוך הלסת, העצם סביבו זקוקה בדרך כלל לתקופת ריפוי, תלוי בחוזק העצם התומכת.
עם סיום תקופת הריפוי, יחובר מבנה מתאים אל השתל (בדרך כלל בהברגה), אשר ייתן תמיכה לכתר או לשן החלופית אשר תותאם על המבנה.
שתל בשן יכול לשמש כתומך לשיקום חוסר של שן אחת או יותר.
אחרי שנים רבות של מחקר ועבודה, ניתן כיום לתת פתרון שיקומי בעזרת שתלים דנטליים כמעט לכל בעיות חוסר שיניים.
שן הנתמכת על גבי שתל יכולה להיות מודבקת, מוברגת, או נשלפת ומבוצעת בצורה יציבה ונוחה לניקוי למתרפא/ה.
חסר שן בודדת - לעתים מאבדים שן אחת במקום אחד או במספר מקומות בפה, ושאר השיניים תקינות.
במקרה כזה ההשתלה מאפשרת לפתור בעיה מקומית מבלי לפגוע בשיניים הסמוכות – למשל על ידי ביצוע גשר המצריך השחזה של שיניים סמוכות תקינות.
חסר מספר שיניים סמוכות כאשר חסרות מספר שיניים בפה ניתן להשלים את החסר באמצעות שתלים.
מיקום אחורי: עיקר עומס הלעיסה נמצא באזורים האחוריים בפה, באזורים אלו מומלץ להחליף כל שן בשתל אחד לפחות.
לעתים יש צורך אף ב 2- שתלים ע"מ להחליף שן אחורית בודדת אחת. מיקום קדמי: באזורים הקדמיים בפה, ניתן להסתפק בפחות שתלים ממספר השיניים החסרות.
כאשר אין שיניים כלל - מטופל ללא שיניים או המיועד לעקירתן של השיניים הנותרות. ניתן לבצע השתלות לצורך ייצוב תותבות שלמות נשלפות נתמכות שתלים או כדי לבנות גשרים קבועים, שאינם נשלפים, כתחליף לתותבות הנשלפות. לצורך ייצוב תותבות נשלפות זקוקים ל- 2 עד 6 שתלים (תלוי במקרה ובמיקום השתלים).
גשר - לצורך בניית גשר קבוע המחליף שיניים טבעיות נדרשים בד"כ 8 עד 10 שתלים.
קיימים מספר סיבוכים, חלקם שכיחים וחלקם נדירים, אמנה אותם לפי סדר שכיחות יורד:
נפיחות: לאחר ההשתלה צפויה נפיחות מסוימת המקובלת לאחר כל פעולה כירורגית. נפיחות זו עוברת כעבור שלושה עד ארבעה ימים. התרופות שירשמו עבורך ויותאמו לך במרכזנו, לפני ההשתלה, יפחיתו את הנפיחות במידה רבה.
כאבים: קיימים הבדלים בתגובות בין אדם אחד לשני, אך רוב המטופלים מדווחים על אי נוחות מינימלית, שאינה מגיעה לרמת הסבל ממנה חששו. במידה ומופיעים כאבים, ניתן לקחת תכשירים למניעתם בימים הראשונים שלאחר ההשתלה.
שינוי צבע העור בפנים: נובע משטפי דם קטנים. זוהי תופעה החולפת תוך מספר ימים.
פגיעה בעצבים: תופעה נדירה ביותר! בלסת התחתונה קיימת לעתים קירבה של השתל לעצב התחושה של השפה והסנטר באותו צד. פגיעה זו חולפת תוך מספר שבועות עד חודשים ורק במקרים נדירים ביותר עלולה להישאר אי נוחות קבועה. סיבוך זה לא קיים בהשתלות בלסת העליונה.
כישלון ההשתלה: עלול להיווצר מצב ששתל לא "נקלט", במקרים אלה ניתן בדרך כלל לבצע השתלה חוזרת תוך זמן קצר.
לסת עליונה או תחתונה בולטת יתר על המידה חושפת את השיניים לסיכון מוגבר לפגיעה, ועלולה ליצור גם בעיות בנשימה ובדיבור. ניתוח אורתוגנטי לקיצור הלסת הבולטת מספק פתרון יעיל ובנוסף משפר את ההרמוניה בתווי הפנים
לפרטים נוספיםשיניים תחתונות שעולות על אלה העליונות מייצרות קושי אסתטי ועלולות לשבש את גדילת הלסתות. כירורג פה ולסת מומחה ישלב בין מספר גישות אפשריות, לרבות ניתוח אורתוגנטי במידת הצורך, וכך ישפר את המנשך ואת תפקוד מערכת הלעיסה
לפרטים נוספיםפיסול סנטר אפשרי הן באמצעות שתל והן באמצעות הזזת עצם הסנטר למיקום שיבטיח מראה מחמיא. שני סוגי ניתוחי הסנטר נחשבים פשוטים יחסית, וניתן לחזור לשגרה כמעט מלאה מיד לאחריהם
לפרטים נוספים