בלוטת רוק מוגדלת גורמת לכאב ומפריעה לתפקוד ולבליעה. לרוב הבעיה נובעת עקב חסימה, היצרות או גידול בבלוטה או בצינור הבלוטה.
בפרט נוצרת תחושה לא נעימה בזמן האכילה ומיד לאחר הארוחה, פרקי זמן שבהם מיוצרת כמות גדולה של רוק. בלוטת רוק נפוחה עלולה להזדהם, ואם תופעה זו מתרחשת בבלוטות התת לסתיות, סיכון נוסף הוא חסימה של דרכי אוויר וסכנת חיים!
ניתן לטפל בבלוטות רוק מוגדלות עקב חסימה באופן אנדוסקופי שמבטיח אבחון מדויק של מיקום החסימה והסרתה. אופציה נוספת היא טיפול בגלי הדף שמרסקים את האבנים. גישה נוספת היא הליך מיקרו כירורגי, מדויק להפליא גם הוא. במקרים שבהם מקור הנפיחות בבלוטת רוק הוא גידול, ברוב המקרים הוא יוסר באמצעות ניתוח או ניקור.
**לתשומת לבכם, לא קיימים הסדרים עם קופות החולים.
בלוטות הרוק מייצרות רוק מסוגים שונים: סרוטי (רירי) ומיימי. הרוק מלחלח ושומר על לחות הפה, אולם תפקידו לא מסתיים בחלל הפה,
שכן הרוק למעשה מסייע בשמירה על לחות במערכת העיכול ומסייע בפירוק המזון ותנועתו בוושט – זאת על ידי סיכוך.
ישנם 3 זוגות של בלוטות רוק גדולות בחלוקה סימטרית בפנים:
– בלוטות מיצד האוזן (הפרוטידיות), נמצאות קדמית לאוזניים.
– בלוטות תת-לסתיות (הסאב-מנדיבולרית), נמצאות מתחת לגוף הלסת התחתונה.
– הבלוטות התת-לשוניות, נמצאות תחת הלשון.
ישנן מספר הפרעות שעשויות לגרום לבלוטות רוק נפוחות: ציסטות, אבנים, חסימות, דלקות וגידולים.
הגורם השכיח ביותר הוא ציסטה. בדרך-כלל הטיפול פשוט יחסית, אבל ישנם גם מקרים, ובפרט כשהציסטה ממוקמת מתחת ללשון, שבהם נדרשת הסרת הבלוטה התת-לשונית.
אבנים עלולות לגרום לחסימה מלאה או חלקית של צינור הובלת הרוק לפה.הטיפול המקובל הוא הסרת האבן, ובמידת הצורך ניעזר בטכנולוגיה אנדוסקופית המאפשרת ניקוז של הבלוטה.
פגיעה במפרקי לסת (TMJ) עלולה לגרום לכאב ניכר, קושי לבצע פעולות שונות עם הפה, קליקים, טנטון ופגיעות נוספות. הטיפולים האפשריים הם סד לילה, פיזיותרפיה, ארתרוסקופיה ושטיפת מפרק - וכדי לבחור את הטיפול המיטבי יתבצע קודם כל אבחון מקצועי מעמיק
לפרטים נוספיםלסת עליונה או תחתונה בולטת יתר על המידה חושפת את השיניים לסיכון מוגבר לפגיעה, ועלולה ליצור גם בעיות בנשימה ובדיבור. ניתוח אורתוגנטי לקיצור הלסת הבולטת מספק פתרון יעיל ובנוסף משפר את ההרמוניה בתווי הפנים
לפרטים נוספיםתיקון לסת עליונה או תחתונה שקועה מתבצע באמצעות ניתוח אורתוגנטי. במרבית המקרים ההליך הכירורגי מתבצע מתוך חלל הפה, כך שלא נשארות צלקות חיצוניות. הלסת השקועה מוזזת למיקום קדמי יותר, ומקובעת בעזרת ברגי טיטניום או לוחות
לפרטים נוספים