שן בינה (באנגלית: Wisdom tooth) הוא כינוי לשן הטוחנת השלישית (באנגלית: Third molar). שן זו בוקעת בדרך כלל בין גיל 17 ל-30, או מאוחר יותר. שמה נובע מן השלב המאוחר, בדרך כלל שבו בוקעת שן זו.
שנים רבות היה מקובל לעקור שיני בינה מיד כשנראה היה שיש בעיה בבקיעתן לחלל הפה. זאת כיוון, למשל, שבקיעה חלקית של שיני הבינה מבעד לרירית החניכיים עלולה לגרום להצטברות של חלקי אוכל בקפל החניכיים שנוצר, וכך לדלקת חניכיים ולעששת חמורה (עקירה מתבצעת במקרים אלו לאחר שטיפולים שמרניים יותר, כגון ניתוח להסרת קפל החניכיים שנוצר מעל לשן הבינה, כשלו). כמו כן, שיני בינה שכלואות בחניכיים יכולות לצמוח בצורה עקומה ולהפריע לשורשי שיניים שכבר בקעו.
**לתשומת לבכם, לא קיימים הסדרים עם קופות החולים.
** הטיפולים המוזכרים בדף זה רלוונטיים בעיקר למרכז והסביבה.
שיני בינה בוקעות בין גיל 16-20 ומאחר ולרוב האנשים אין מקום בפה לשיני הבינה, יש הרבה פעמים צורך בעקירתן. כמובן שעקירת שן בינה מתבצעת רק במקרים בהם השן בוקעת בצורה לא תקינה או שאין מקום לבקיעתה ויש חשש לגרימת נזק לסביבה.
1. שן בינה הדוחפת את השיניים הסמוכות קדימה וגורמת לצפיפות העלולה לפגוע בטיפול יישור שיניים שבוצע או באסתטיקה של החיוך.
2. שן בינה הנדחקת אל כותרת או שורשי השן הסמוכה, עלולה לפגוע בשן הטוחנת ולמעשה לגרום להרס שלה.
3. כאשר שיני הבינה מתחילות את בקיעתן וכאשר אין מספיק מרווח לכותרת השן בפה, עלול להיווצר תהליך דלקתי והתפתחות של תהליך ציסטי ממקור שן הבינה הפוגע בעצם הסמוכה לשן. במקרים אלו יש צורך בעקירה.
במידה והשן בקעה, העקירה יחסית פשוטה וניתן לבצעה ביום הבדיקה בהרדמה מקומית עם "גז צחוק". עקירת שן "רגילה" בדרך מתבצעת כאשר יש בעיה בשן ולא ניתן להציל אותה. במקרים כאלו העקירה לרוב פשוטה יחסית ואין צורך בתפרים.
במידה והשן כלואה וטרם בקעה או בקעה באופן חלקי, יש צורך בעקירה כירורגית. הכוונה להליך כירורגי בו חושפים את האזור ומבצעים חתך ברקמה, לאחר מכן עוקרים בעדינות את השן ושורשיה ומסיימים בתפירה. במקרים רבים אנו ממליצים על הנחת פלזמה עשירה בפיברין (PRF) שמשמשת כמו "דבק ביולוגי" לצורך זירוז תהליכי הריפוי לאחר העקירה.
ייתכנו דימומים, ותופעות לוואי נוספות כמו אי נוחות, כאב, נפיחות וקושי מסוים לפתוח את הפה עשויות להימשך עד 7-10 ימים. ישנם גם מטופלים רבים שאצלם התופעות הנ"ל נעלמות תוך זמן קצר יותר, ובכל מקרה הפגיעה בשגרת החיים אחרי עקירת שן בינה היא בהחלט נסבלת (ובפרט ביחס לתועלת הרבה).
זמן החלמה הוא אחד השיקולים המרכזיים. באופן עקרוני, אפשר לחזור לשגרה מלאה, או כמעט מלאה, כבר לאחר עקירת השן הבעייתית – במרבית המקרים נדרשת הרדמה מקומית בלבד ולכן המטופלים יכולים אפילו לנהוג בחזרה לביתם אחרי העקירה. עבור מטופלים בעלי חרדה דנטלית ייתכן שייעשה שימוש בחומרים חזקים יותר לצורך הרדמה וטשטוש, וכשזה המצב המטופל או המטופלת יישארו במרפאה עד שהשפעת החומרים תחלוף.
רצוי לבצע צילום פנורמי, זהו צילום רנטגן דו-מימדי, מבט קדמי של הפה וכל השיניים, זאת ע"מ לראות האם יש שיני בינה, מתי הן עתידות לבקוע והאם הם במנח תקין, ולטפל בהקדם לפני שנגרם נזק …
במידה ויש צורך בעקירת שן בינה הבוקעת בצורה לא תקינה או במידה ונוצרים הליכים דלקתיים באזור, רצוי לבצע זאת בהקדם ואצל מומחה בלבד.
ב-24 בשעות הראשונות ייתכנו דימומים, ותופעות לוואי נוספות כמו אי נוחות, כאב, נפיחות וקושי מסוים לפתוח את הפה עשויות להימשך עד 7-10 ימים. ישנם גם מטופלים רבים שאצלם התופעות הנ"ל נעלמות תוך…
א-סימטריה בפנים ניתן לתקן באמצעות הליך משוכלל שנשען על אמצעים דיגיטליים מתקדמים, ועל הבקיאות הרבה של מומחה לכירורגיית פה ולסת. התיקון הוא באמצעות ניתוח אורותוגנטי שכל ההכנות לקראתו מתבצעות על מודלים בתלת מימד של הלסתות
לפרטים נוספים
במידה והשן כלואה וטרם בקעה או בקעה באופן חלקי, יש צורך בעקירה כירורגית שן בינה. הכוונה להליך כירורגי בו חושפים את האזור ומבצעים חתך ברקמה, לאחר מכן עוקרים בעדינות את השן ושורשיה ומסיימים בתפירה. במקרים רבים אנו ממליצים על הנחת פלזמה עשירה בפיברין (PRF) שמשמשת כמו "דבק ביולוגי" לצורך זירוז תהליכי הריפוי לאחר העקירה.
לפרטים נוספים
פגיעה במפרקי לסת (TMJ) עלולה לגרום לכאב ניכר, קושי לבצע פעולות שונות עם הפה, קליקים, טנטון ופגיעות נוספות. הטיפולים האפשריים הם סד לילה, פיזיותרפיה, ארתרוסקופיה ושטיפת מפרק - וכדי לבחור את הטיפול המיטבי יתבצע קודם כל אבחון מקצועי מעמיק
לפרטים נוספים
