מצב של ניב כלוא הוא הנפוץ ביותר מבחינת שיניים כלואות – למעט שיני בינה כלואות כמובן. זהו מצב בו אחת או יותר משיני הניבים לא בוקעת כמו שצריך והופכת לכלואה מתחת קו החניכיים או בעמדה לא נכונה בלסת. מצב זה עשוי לגרום לאי נוחות, מיקום לא תקין של שיניים סמוכות, הרס השורש של שיניים קרובות ובעיות אחרות בהקשר לבריאות הפה והלסת, לכן חשוב לאבחן את הבעיה מוקדם ולטפל בה בגילאים הרלוונטיים ובאופן האופטימאלי לסיטואציה הקלינית הפרטנית.
טיפול חשיפת ניב כלוא רלוונטי לרוב לילדים בגילאי 12-16, לאחר אבחון מלא ומדויק של אורתודנט. נסקור כאן את הנושא ובעיקר נסביר לגבי דרכי טיפול אפקטיביות של ניתוח חשיפת ניבים כלואים.
למרות מה שרבים חושבים, שיניים יכולים להפוך לכלואות מתחת לרקמת החניכיים. זה קורה כאשר שן קבועה כושלת לבקוע בזמן, באופן או במיקום הנכון והצפוי שלה ולא תופסת את מקומה הנכון בקשת השיניים. שיני בינה כלואות הן הנפוצות והשכיחות ביותר בהקשר זה, אך שיני הניבים הן הבאות בתור מבחינת שכיחות כליאה.
ניב הופך כלוא כאשר הוא לא בוקע במקום ובצורה הנכונים אלא נותר "תקוע" מעל ומאחורי יתר השיניים בקשת השיניים. באופן מפתיע ולמרות איך שהתופעה נראית בהדמיות ותמונות, ברוב המקרים היא לא מלווה בכאבים בלסת או תופעות מטרידות והאבחון הראשוני נעשה ע"י אורתודנט מנוסה ובעזרת הדמיות כמו CT או רנטגן.
בדומה למצב של שן בינה כלואה, גם ניב כלוא עלול לגרום ללחץ על השיניים הסמוכות, לעיוות במנח השיניים ואף לכאבים במקרים מסוימים. עם זאת, בעוד ששיני בינה כלואות נוטות להיעקר כדי למנוע סיבוכים, במקרה של ניבים כלואים המטרה היא לרוב לשמר ולמקם אותן מחדש באמצעות טיפול אורתודנטי או כירורגי מתאים.
ניבים הוא השם לשיניים המחודדות הנמצאות בקדמת הפה, בין השיניים החותכות הקדמיות ביותר לשיניים הטוחנות הנמצאות בחלק האחורי של קשת השיניים. יש בלסת התחתונה ויש בלסת העליונה, כאשר קודם בוקעים הניבים התחתונים, בסביבות גילאי 10-11 ולאחר מכן בוקעים העליונים, בסביבות גילאי 11-12.
מבחינת שכיחות התופעה, מחקרים שונים מראים על ממוצע של כ-2% מהאוכלוסייה אשר חווים מידה כזו או אחרת של ניבים כלואים ומצריכים טיפול מתאים, בעיקר היבטים שונים של ניתוח חשיפת ניבים כלואים. באופן כללי, ואת זה חשוב לדעת כפי שנדגיש בהמשך, חשיפת ניב כלוא רלוונטית בעיקר לילדים בגילאי 12-16 ומי שמאבחן את הבעיה מלכתחילה הוא אורתודנט מומחה. בהמשך, אם אכן נקבע שהליך כירורגי הוא הפתרון האופטימאלי למקרה, אז רופא שיניים כירורג פה ולסת מבצע את ההליך.
הכי שכיח שהניבים העליונים הופכים כלואים ולרוב מדובר על אחד מהם בלבד. אבל זה יכול לקרות גם בניבים התחתונים וגם בשניהם יחדיו.
אבחון וטיפול הינם חשובים גם לתפקוד תקין ובריאות הפה והלסת אך גם מסיבות נוספות של בריאות ואיכות חיים. שיניים אלו משמשות לתפקיד אנטומי מסוים ובנוסף הן משחקות תפקיד מהותי באסתטיקה ובפונקציונאליות של החיוך. כפי שנסביר, אי טיפול בבעיה – אפילו אם לא חווים תסמינים פיזיים כמו כאבים או נפיחויות – עשוי להוביל לנזק מבני חמור לשיניים סמוכות.
ראשית כל חשוב לטפל כי ללא טיפול ותיקון הבעיה, כאשר הניב החלבי ינשור, לא תהיה שן קבועה שיחליף אותו, מה שיוביל למחסור השיניים הללו בפה. מה שכמובן ייצור הפרעה מבנית ותפקודית של השיניים וגם במידה והניב לא מטופל ימשיך לגדול ולזוז בתוך החניכיים ועשוי לפגוע בשורשים של שיניים סמוכות, מה שיגרום לספיגת שורשים, לפגיעה בשיניים אלו ובפגיעה באחיזת השיניים האלו בלסת – מה שגורר לא אחת צורך לעקור את השיניים הצמודות להם או נזקים אחרים.
הזנחה עלולה לעודד התפתחות ציסטות, זיהומים וצמיחה לא תקינה של השיניים השכנות.
למרות שאמרנו שלא תמיד התופעה מלווה בכאבים, בהתאם לכיוון ואופן הצמיחה הלא תקינים, בהחלט יכולים להתפתח כאבים ותחושות מהותיות של אי נוחות.
לאחר הסברי הרקע, הגענו להסבר לגבי דרכי הטיפול האפקטיביות, בעיקר ניתוח חשיפת ניבים כלואים. אופן הטיפול חייב להיות מותאם אישית ומבוסס על הדמיות איכותיות וברורות הממחישות את מהות ומאפייני הבעיה אצל המטופל, הדמיות שלרוב מבוצעות עם צילום CT וצילומים פנורמיים מפורטים.
במקרים קלים יחסית, למשל אם הניב כלוא חלקית או קרוב מאוד לבקיעה ולמיקום הנכון, לעיתים טיפול אורתודנטי פשוט ליישור והכוונת השיניים הסמוכות יכול לפנות את המקום הדרוש לו כדי לבקוע כמו שצריך.
אך במקרים חמורים יותר, יש צורך בהתערבות כירורגית של ניתוח חשיפה ע"י רופא פה ולסת בשילוב אורתודנט. זהו הליך די מורכב (קל וחומר כי מבצעים אותו לרוב בילדים ונערים), אך הוא כאמור נדרש והכרחי כדי למנוע סיבוכים.
ניב כלוא הוא שן ניב בדרך כלל עליונה, שלא בקעה למקומה התקין בקשת השיניים ונשארה כלואה בתוך עצם הלסת או ברקמה הרכה. זו תופעה נפוצה יחסית, במיוחד בגיל ההתבגרות.
ניב כלוא יכול להיווצר עקב כמה סיבות, כגון:
- צפיפות שיניים המונעת מקום לבקיעת הניב.
- ניב חלבי שלא נשר במועדו, מה שמונע מהניב הקבוע לבקוע.
- נשירה מוקדמת מדי של הניב החלבי, הגורמת לתזוזת שיניים סמוכות וסגירת המרווח הדרוש לבקיעת הניב הקבוע
הסיבות לכך שניבים נתקעים ולא בוקעים מגוונות -
- חוסר מקום בלסת
- צפיפות השיניים
- שיניים חלביות שלא נפלו בזמן
- נטייה גנטית
- מיקוד לקוי של השן בעת ההתפתחות
האבחון מתבצע באמצעות:
- בדיקה קלינית על ידי אורתודנט או כירורג פה ולסת.
- צילומי רנטגן או CT דנטלי (CBCT) לזיהוי מיקום הניב ומצבו.
ההליך נעשה לרוב ע"י כירורג פה ולסתות, לעיתים בשיתוף פעולה עם אורתודנט. במהלך הטיפול מבוצעת פתיחת כירורגית של החניכיים וחשיפת השן הכלואה.
זיהוי מוקדם באמצעות מעקב שגרתי אצל רופא שיניים או אורתודנט יכול לסייע במניעת התפתחות ניב כלוא, במיוחד בגילאים 12-10.
כן, הפרוצדורה נעשית לרוב בהרדמה מקומית. במקרים מסוימים או לפי העדפת המטופל/ת ניתן לבצע את ההליך תחת טשטוש או הרדמה כללית.
פיסול סנטר אפשרי הן באמצעות שתל והן באמצעות הזזת עצם הסנטר למיקום שיבטיח מראה מחמיא. שני סוגי ניתוחי הסנטר נחשבים פשוטים יחסית, וניתן לחזור לשגרה כמעט מלאה מיד לאחריהם
לפרטים נוספים
א-סימטריה בפנים ניתן לתקן באמצעות הליך משוכלל שנשען על אמצעים דיגיטליים מתקדמים, ועל הבקיאות הרבה של מומחה לכירורגיית פה ולסת. התיקון הוא באמצעות ניתוח אורותוגנטי שכל ההכנות לקראתו מתבצעות על מודלים בתלת מימד של הלסתות
לפרטים נוספים
שיניים תחתונות שעולות על אלה העליונות מייצרות קושי אסתטי ועלולות לשבש את גדילת הלסתות. כירורג פה ולסת מומחה ישלב בין מספר גישות אפשריות, לרבות ניתוח אורתוגנטי במידת הצורך, וכך ישפר את המנשך ואת תפקוד מערכת הלעיסה
לפרטים נוספים
