עקירה כירורגית

מצבים בהם עשויה להידרש עקירה כירורגית

כאמור, ישנם כמה מצבים בהם רופאי שיניים ימליצו על דרך פעולה טיפולית הכוללת עקירה:

• הרס שן: שן שהגיע למצב כל כך הרוס, שחוק או חולה שלא ניתן להוציא אותה בטכניקת העקירה הסטנדרטית. זה כולל לדוגמא שיניים סדוקות או שבורות או ריקבון של השן עד מתחת לקו החניכיים.
• שן כלואה: כאשר שן לא בוקעת או לא בוקעת במלואה או בצורה הנכונה מקו החניכיים, מה שבעיקר קורה בשיני בינה, יש לעקור ולהוציא את השן בניתוח.
• שורשים מעוקלים או בצורת וו: לעיתים יש שיניים שלהן שורשים מעוקלים או ממש בצורת וו, מה שמאוד מקשה על עקירה פשוטה.
• טיפולי שורש כושלים: במקרים בהם טיפול שורש לשן כשל ואי אפשר להציל את השן.
• שיניים הצומחות עקום: במצבים מסוימים של שיניים הצומחות עקום ולא תקין, הרפא המטפל עשוי להמליץ על עקירה בניתוח, כדי לקדם התפתחות מנשך תקין, למנוע סיבוכים עתידיים והשפעה לא טובה על מראה החיוך ו/או בריאות הפה.
• לקראת טיפול אורתודנטי: לעיתים יש צורך להסיר שיניים ספציפיות, כולל כאלו שלא בקעו או שיני בינה כלואות, כדי לאפשר מספיק מקום בחניכיים ובלסת ליישור תקין של השיניים.

עקירה מניעתית במצבים של חולשה חיסונית: יש טיפולים רפואיים שונים הגורמים להיחלשות מערכת החיסון, מה שמגביר את הסיכון לזיהומים בשיניים. לכן לעיתים כטיפול מניעתי מבצעים עקירות של שיניים שבהן צפויות בעיות

סוגי עקירות שיניים

ישנם שני הסוגים העיקריים של עקירות.

עקירה רגילה / פשוטה

עקירות סטנדרטיות, רלוונטיות לשיניים שיש לעקור אך צמחו באופן תקין ומלא כך שאפשר לעקור אותן בקלות יחסית ותחת הרדמה מקומית. בגדול, בעזרת מלקחי חילוץ הרופא תופס בחוזקה את השן המיועדת לעקירה, מזיז אותה הלוך ושוב כדי לשחרר אותה עד שיגיע לנקודה בה ניתן לעקור אותה, במשיכה די חזקה אך מדודה.

עקירה מורכבת בניתוח

מבוצעת במצבים מורכבים יותר, בשיניים שאין אליהן גישה נוחה לעקירה רגילה. ניתוח זה מבוצע בהרדמה מקומית חזקה ,טשטוש ולעיתים בהרדמה מלאה.

מהן העקירות הכירורגיות הנפוצות ביותר?

העקירות הכירורגיות הנפוצות ביותר הן של:

• שיני בינה כלואות באופן חלקי או מלא
• שיניים רגילות או בינה הצומחות לא בכיוון הנכון ולא בוקעות כלל או בוקעות חלקית.
• עקירות מסובכות של שיניים שאי אפשר לעקור אחרת.
• שיניים הצומחות לתוך רקמת עצם הלסת ומחייבות עקירה כירורגית מדויקת.